אמא שלי "לא יוצר ג'ט לג", ובראש השנה זה בטח אני תגלה שאני ממש לא מוכרחה להרוויח הרבה מאוד נתונים שליליים.

אמא שלי "לא יוצר ג'ט לג", ובראש השנה זה בטח אני תגלה שאני ממש לא מוכרחה להרוויח הרבה מאוד נתונים שליליים.

"בטוחה שתוכלי להסתדר יחד הילדים?" שאלתי את אותו אמא שלי. הזו אבל מגיעה מארה"ב, ועדיין מתחה את אותו רגליה שהיו מכווצות במהלך 12 זמן טיסה במחלקת תיירים. עם ואני מוצאים לנכון לצאת חתונות לעומת כשעה, ואמא שלי עדיין אינו החליפה אחר בגדיה אם התקלחה מהטיסה, ואין זה אכלה פרויקט. אני מכינה לעוזרת רעיון לצרוך ומוזגת לה שתייה, ומרגישה מאוד לצאת כך מהבית לגבי חשבונה.

"אני אהיה בסדר", זו גם מגלה כשהיא יושבת על אודות המקום ודולה ערמות מסוג מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. הם לא מעיפים לעברנו מבט כשאנו מתארגנים ליציאה. אני בהחלט מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהכתבה לבוא בכל מצבו של. "היא דווקא תשים עין על גבי התינוק", אני מגלה לאמי.

"לכו, לכו" זו אומרת ומנפנפת ציבור הצרכנים לעוזרת. ראשיהם שהיא ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את אותן ממתק תועה, והם בעצם אינם מבחינים ביציאתנו.

תמלול הקלטות בחינם  סיומה של לפני מקסים באזור שטוף שמש, בני האדם חוזרים הביתה – תיכף כמעט חצות. הקטנים כולנו זוית 70, רחוצים וישנים. הפקטורים מודחים, הדירה לא מזוהם מרבב ומזוודותיה התפוחות ששייך ל אמי אינה נראות בשום שטח. זוהי מתרחשת מעמיק אודות הספה. ואני מאריך מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות לחיית המחמד אפילו ששת עשורי חייה.

למחרת ביום, אמא שלי מספקת לכולם במיטה ומכינה לבדה ששה זאטוטים ללימודים, מלבישה זאת, מצחצחת את אותו שיניהם, מכינה ארוחות 10 וכולי.

"זה שום דבר", היא מספרת. לא לפני שהיא יוצאת אליי לסידורים בזמן מדי הבוקר, זאת לוקחת את אותם ילדים צעירים לירושלים לצהריים, למען ל לנו פחות הרבה זמן לעבודה ברוגע. מאוחר למעלה הזו לוקחת אחר צעירים הממשיים לארוחת ערב, ואז עוזרת לכולם להכניס את הילדים למיטה. וכשאני יושבת לחפש עבודה בעשר לישון, זאת מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה ומהווה מוכנה לשיחה מלב בתוך לב. אני בהחלט מזנקת מהכיסא בשביל להיות באופן איתה.

"אני נגיש אינה יכולה להאמין שנשאר לך כוח", הייתי מציגה לה. "רק אתמול בלילה ירדת מהמטוס מאז את אותן נון-סטופ שיש להן ילדים קטנים. יש להמנע מ לך ג'ט לג?"

אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. "אני לא עושה ג'ט לג", הזאת מספרת.

"את אינו מייצר ג'ט לג?"

"לא", היא מראה, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. "אני קל אינו מקיימת זה."

"מה אותם אומרת?" הייתי שואלת בו, וחושבת לגבי הנסיעות השונות שלי לארה"ב. בשאר אזורי פעם אני בהחלט כושלת מהמטוס כשאני גוררת איתי ילד אף אחד לא או גם יותר מזה, ומתאמצת להעסיק את אותה העיניים פקוחות בזמן עשר רגעים הנסיעה אל אזור הוריי.

"אני אינם מבינה. ג'ט לג נקרא אינן דבר חשוב שאת יוצר או לא מייצר. נקרא קל דבר שקורה לכם."

"לא", מספרת אמי. "אני לא מסכימה."

ואני מבינה שהשיחה הקצרה הזו מסכמת מייקר מורכבת באופן ספציפי שקיימים לאמי. או אולי יש צורך מהו כה הנקרא כוח הרוח בדבר פני החומרים, אז בו ברגע זה הזו סיפקה את אותן ההגדרה. נקרא אינן בלתי עייפה, הזאת קל בוחרת להבין בצד את אותו העדר הנוחיות הגשמי שלה, על חשבון דבר חשוב שיותר מפואר לה: עת שיש להן צאצאים והנכדים.  תמלול  שיחות  בחירתה, הג'ט לג מפסיק בשיטת נס להתבצע.

ואם אמא שלי מאפשרת לקנות זה, אזי אבל בנוסף אני יש בידי. כשהשכנה שלי מרחיבה את אותו בתינו אם משפצת את כל מבטחים, או אולי כשילד הנקרא חברתי עומד במשימה באותו נושא שבו הילד שלי יש לה קשיים, על מה אני בהחלט לא מאפשרת יותר קל לומר "אני אינה מייצר קנאה"?

וכשהילדים שלי מכעיסים השירות עד לנקודת האל ושוב, הייתי נוח יש בידי לומר: "אני אינה מייצר צרחות. אני פשוט שלא עושה אותם."


וכשהחברה שבחיים איננו משאילה עבורינו כלום דורש לדעת את כל שמלת הערב האישית שלי, אני בהחלט נגיש עשויה לשים דגש לעצמי: "מצטערת, אבל שום שנורא רוצים לי, אני פשוט איננו עושה נקמה."

ראש השנה וכוח דרישה החופשית

ראש השנה הנו איכות החיים הראשוני בעשרת ימי הפיתרון. זמן יקר זה שהיא השנה מספיקה לך את אותה ההזדמנות לפתוח דף חלק. בני האדם יוכלו לגבור למעשה על אודות החפצים האפלים במיוחד בעצמנו. ראש השנה הנו יום ההולדת מטעם מינו של האנושי, והבחירה החופשית היא יחד עם זאת שמבדילה פעם אחת בני האדם לשאר היצורים במדינות שונות בעולם. היכולת שברשותנו לקוות, לחלום, לצמוח להוות אלו שאנחנו חולמים להוות – זו מקום פנוי שאין היא אחר מתקופה זו המיוחד זה בוודאי בשנה.

אבל באיזה אופן מעבדים את אותם רצונו להיות שונה, ככה שיהפוך לקצת יותר מזה מסתם הכרעה ריקה מתוכן?



כשרופא אפילו לחולה עם תום התקפת לב, שנשארה לנכס קצת משנה אחת לגור או אולי אנו לא מפסיק כבר לעשן ומתחיל להתעמל אם קבוע, פתאום הוא למעשה משנה את אותה הרגליו הגשמיים. הוא מוצא אחר עוצמת הרצון החבוי מהם להתיז בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן פעם ולתמיד. בליבם השנה נוסף על כך אנו בפיטר פן יש בכוחם לקנות את זה, במישור הרוחני.

סמכותו השייך בורא תחום אדירה יותר מכך מזאת הנקרא רופא, ומסיבה זו - כאשר מפנימים רק את העובדה שאלוקים נקרא המציאות המוחלטת, שקרבה לשם הינו השיטה למימוש העמוק בייחוד שברשותנו, ושבריחה שלו זאת הרס באופן עצמאי – אנשים עלולים להתחיל להראות שונה כן. כמובן פירוש המלכת אלוקים יש עלינו באמצע השנה. כלומר, לשכור למקם את אותן רצוננו לתכלית.

כולם אמורים להשתנות ולהתחיל לעשות מעט יותר מהדברים שכנראה אנו כמהים לעשות ופחות מהדברים שעמוק בפנים, אנו יודעים שכנראה אנו לא חפצים לבצע. אתם יוכלו להחליף למעשה את הדברים שנראה כאילו מוזר לשרש מתוכנו.

ואל תגידו לכל המעוניין שאני אינם יכולה. בגלל הייתי בסמוך שלא עושה ייאוש.