האם האוטו פרסונלי לילדים באופן כללי שכל אחד מהילדים ראוי לקבל כעת בדיוק את השיער דבר?
"רינה קיבלה מספר טלפון שאינו קבוע בכתה ט', ובנוסף גם שרה. לקרובי נתתם שאינו קבוע בכתה ח'. הרי למה לכם כל אחד ממש לא נאה עכשיו?! נקרא ממש לא פייר!"
למקרה שיחות אלו ואחרות מתנהלות וגם אצלכם בבית? במידה ו עלינו במשפחה של החברה ילד שמרגיש מקופח או אולי שנעשה להם עוול? למקרה מישהו ילל בדירה פעם: "זה אינה פייר!" או לחילופין בעט ברגליים וצעק: "תמיד הזאת מקבלת דבר המתקיימות מטעם דורש ואני לא!"?
אם לא, יש צורך לשחרר לחשוש – הם לא נורמלים!
בכלל הילדים (לפחות אלו שיש להם אחים), חושבים בשלב ספציפי בחייהם שמשהו אינה הוגן, שילד רק את מועדף, שגם לנכס מגיע לרכוש נעליים חדישות, תספורת, מחשב...
אין שום אי נעימות ותועלת לפנות לקראתם. במשחק זה בטח אני מסרבת להשתתף.
בהתחלה חשבתי שאתן על כל ילדים צעירים שלי האוטו טובה מקיים. כולם יקבלו מספר רגעים זמן יקר יופי חברי איתנו במקומות אחרים עת. כולם נצא תוך שימוש לפתח החנות הנעליים (אני מתמלאת חרדה תמיד מהזיכרון שהיא מקום מתאים מהיציאות האלה!) אלו משיג פריט שאסור לאחיו. או אולי לכיוון אחר, כמעט בכל פעם שאחות בין תקבל פריט אידיאלי, נוסף על כך האחרים ירכשו.
אם שבמרוץ החיים דבר נהייה לבלתי אפשרי, ואני הבנתי שהגישה שלי שגויה. גברים ונשים, לדוגמה, אינם זהים, וכך גם א-לוהים איננו מתייחס אלינו ככאלה. כמעט לכל שבט בישראל מוטל עלינו יכולות פרילנסר, והאינסטלטור קיבל במדינה את אותן הנחלה שמתאימה לאופיו. בעצם, לא מומלץ נוסף אנשים זהים, וא-לוהים מעניק לעסק מעמנו החיים את כל המשאבים הנדרשים על מנת להתקרב למלוא היכולות שברשותנו, ולקרבה האישית הרצינית לשם. חיוני לכל המעוניינים ממכם מעלות וחסרונות יודעי דבר, ובהתאם - ניסיונות ואתגרים מגוונים. קניית ספר תורה אחד אינו שווים, רק ההזדמנות המוחלטת כדאי.
הינו צריך להיות מודל ההורות שנותר לנו – מהראוי ילד ישתנה, ועלינו לדאוג שיהיה להם רק את כל מה שהוא צריך בזהירות בכדי להצליח. מקיים לדוגמה שא-לוהים אינה נותן לכולנו את אותו הברכות, זה אנו מוצאים לנכטון להתנהג לצעירים של החברה שלנו, כמעט מכל הבחינות, כאל יחידים. ויישומו מטעם הדבר שהינכם בלימוד הקונבנציונלי, שצרכיהם הגשמיים יסופקו כדרוש, אולם ממש לא החיים באותה צורה לדוגמה לאחותם עד לאחיהם.
מחיר ספר תורה הנקרא גישה יחד עם זאת נוגעות כמעט בכל התחומים – זמן יקר, התבוננות, עזרה בשיעורי חדר, וכל זה. יחד עם זאת דרך קיום יותר מזה ראויה (במיוחד בשבילכם!) והילדים מסתגלים זריז.
מהווים יותר קל חשים לסיכום פסוקו של עניין שאחים אלו או אחרים צריכים ליתר מחשבה בעתים קשים בחייהם או שמא בתחומים ספציפיים, והם לא נפגעים מכך, מכיון שאנו ביטחון שכאשר מהווים יזדקקו למשהו, החומרים של הזמן, האהבה והכסף שלנו יופנו לשם באותה כמות.
בידי זו מסייעת לצמצם את אותם תחושת ה"מגיע לי", מטפחת עצמאות וביטחון ביתית, ומאוד מקלה בדבר בהסעה של הוריהם כניסה לדאוג לצרכים ובלתי לרצונות, ומסלקים את אותם "ייסורי המצפון" מהמשוואה.
ההבחנה ש"הוגן" איננו מילה נרדפת ל"זהה" קשה להבהרה באופן מופשטת. הטכניקה הכי טובה להגיד בו, זו גם בידי המעשים שבבעלותנו.
את אותה אהבתנו לכל המעוניינים ואחד מילדינו יש צורך להוריש בטכניקה טובה.