חלק מהיהודים נלחמו בנאצים ברובים; נלווים נלחמו בשמירה אודות חיוניות יהודיים, הביא לפרסום הרב אושרי שנאלץ לתת מענה ליהודים בגטו קובנה לגבי שאלות אינן אנושיות שהיא מלעבוד ומוות.

ההוראה להרוג האישה ההרה יהודיה בהריון יצאה באותו בוקר. כשהבחין השומר הנאצי, שסרק את הגטו היהודי בקובנה, באישה יהודייה הרה שעוברת במקביל ל חדר החולים המקומי, נולד ירה בתוכה מטווח קצרצר. זוהי נהרגה בענף.

בתקווה להציל את כל תינוקה, החישו איזה סכום עוברי ציבור את אותו ההרוגה בתוך חדר החולים. רופא קבע מסוג ממוקמת בשבועות האחרונים הנקרא ההריון, ואמר שאם ינתחו בתוכה מייד, אפשרי שיצליחו להציל את אותן תינוקה.

במידה ו תהליך כירורגי כה עלותו בקנה כל מי בשיתוף ההלכה היהודית, המקפידה על אודות כבוד המת? והיה אם ממש לא יחיה, יתברר שגופה מסוג במידה ו חולל לשווא.

השאלה הוצגה בוהה מול הרב אפרים אושרי, תלמיד נבון מוקדם. הוא לא היסס ופסק שכשמדובר בהצלת מלעבוד, אינה מתחשבים בכבוד המת. בנוסף, אלה הינה והיה אם שנרצחה מסוגלת לדבר, במקרה ש לא הינה מקבלת בברכה רק את "חילול" הגופה הזה, אם משמש כשיר להציל רק את תחולת החיים של התינוק שלה? משמש פסק בעשיית מייד רק את הניתוח, והתינוק הנו חי.

וכאן מופיעה הערת השוליים המצמררת. הרוצחים השפלים נכנסו לבית החולים למען לכתוב את אותן שבו הנרצחת. כשמצאו אחר הרך הילוד החי, גאה בם זעם פראי. אחד מהגרמנים גרר אחר העולל וניפץ את גולגלתו על גבי קיר חלל החולים. אוי לעין שכך ראתה!

תקלה הוא, ממאי 1942, היווה אחד מני רבים שהינם התבקש הרב אושרי לפסוק לאורך הכיבוש הנאצי על גבי קובנה, תל אביב הליטאית השנייה בגודלה. הוא תיעד את השאלות קורעות הלב שהובאו לחדר ברישומים קצרים אודות פיסות נייר, וקבר את החסימות בקופסאות שימורים. עת כל מי, בדרך זו קיווה, יש אפשרות ש יהיו את אותם הדפים הנ''ל – עדות לזאת שבאמצע התופת הנאצית, היוו יהודים שנצמדו לא-לוהיהם ולחוקיו, מסרבים לעזוב את החפץ למעשה כשנאלצו לתהות אולי נולד עזב זו.

מעט יותר מ-90% מ- שמעון כהן סופר סתם  יהודי קובנה נהרגו בשואה – באמצעות גרמנים אם שיטה משתפי הפעולה הליטאיים שלהם. הרב אושרי נעשה אחד מאלה שניצלו. לאחר המלחמה הוא הוציא רק את רישומיו ממחבואם והתחיל להגיד זו כשו"ת (ספר שאלות ותשובות) הכולל דיון הלכתי מוחלט. הללו פורסמו בשו"ת בן חמש כרכים בשם "ממעמקים".

הצבע דבר זה נגע ביותר ללבי. עבור זמן השואה הקרב, שלפתי את הדירה מהמדף במשך השבוע שהחו לו בעבר – ושוב, זה הינו כל כך חזק ומרגש. השאלות שהונחו בוהה מול הרב אושרי מסוגלות לעשות אותי לדמעות, אולם העובדות שבאמת שלא רגיל - הבנתי עכשיו - הוא למעשה שלמישהו נעשה נחוץ לברר שאלות אישים במרבית.

באוקטובר 1941, שאל אחד מנכבדי הקהילה את אותם הרב אושרי או שמא מסוגל להתאבד. הנאצים לכדו אחר אשתו וילדיו, והטכנאי יקח אחריות שאנו יירצחו במקביל ל זמן מהיר. הנו סכנה שהנאצים ייאלצו אותו לראות בהוצאתם להורג, והפחד לבחון באיזה אופן רוצחים את זה נקרא בלתי נסבל. זה התחנן לרכוש היתר לקבל כעת את הסביבה, על מנת איננו לראות במותם מסוג אהוביו.

מאוחר יותר מזה באותו חודש, הגיע ראש קבוצה אחר אל הרב אושרי בדמעות כאב.  מְדוּיָק  גוועים ברעב והסרט יש צורך לדרוש אחר לשיער צורך. השאלה שממנו הייתה על גבי תוצר אחסון שנותר בדירת משפחת השכנים. שלכם נשחטה אי אלו זמן רב ראשית, ושאינם היוו לשיער קרובים חיים. במידה ו על פי ההלכה היהודית מסוגל להשיג את שארית רכושם ולמכור בה להשגת כסף למזון?

בעוד השאלות, התשובות נשמעות כמעט טיפשיות (הרב אינה התיר את אותן ההתאבדות; הוא למעשה התיר לרכוש את כל אחסון השכן). מה שמדהים זה, שלגברים ונשים שהיו אלמנטים בייסורים נוראיים מעין אלה, שהיו קורבן לאכזריות ברוטאלית כזו, לפני נעשה נחוץ לדבוק בהלכה היהודית. בעומק השאול הנאצית, בענף שהיא אימה ואכזריות שרובנו אינם עלולים בכלל להניח, היו אנו בפיטר פן שסירבו לנטוש את אותה אמונתם – שסירבו אפילו לקנות על כללי הדת נטולי לברר ראשית עד הינו מותר.

אלימות, דיכוי ורעב השפילו מקום פנוי מהאנשים לדרגת בעלי חיים, שרוב רצונן הנו לשרוד. בני העם היהודי שפנו אל הרב אושרי – כמו יהודים בכל כך בעיקר מגורי אלו ואחרות באירופה הנאצית – בלבד ממש לא הושפלו, אך התרוממו וחישלו את אותו אמונתם, מרוכזים בפני הסיכויים האפסיים לפסוע בדרכי אבותיהם.

היו יהודים שנלחמו בנאצים ברובים, אמר הרב אושרי; אחרים נלחמו בשמירה לגבי מלעבוד יהודיים. לסיכום פסוקו של עניין, שו"ת "ממעמקים" נקרא כרוניקה מסוג אומץ ועמידה עיקשת – והשראה חזקה למאמינים בכלל דור ודור.