כל מי יודע מהן היכולות מתוכם או זה עשוי להרים מצגת גבוה מומחית כזו?
זה נודעה רק אחת מהתמונות ההזויות בעיקר שאי פעם חוויתי כמחנך.
או לחילופין שכבר הצלחתי לאגוד את התלמידים וסוף סיום הופך עבור המעוניינים חופש מדאגות בשיעור, הייתי קולט רחפן מוקדם שהתרומם מסוף הכיתה, מהמקום ששייך ל המשתלם הכי פגיע בכיתה, באופן לימודית ומבחינה חברתית. דבר נכנס אותה ומה הוא באופן ממשי הגה לעצמו?
השתגעתי לגמרי. רחפן בכיתה? אני רציני? כל אדם, מה נסגר?
וזאת שהלך השיעור. צחוקים במקומות אחרים. התלהבות. קניית ספר תורה את החפץ תלמיד דחוי, הוציא הרבה פחות את הראש מתוכם מתחת לשולחן בשיתוף השלט, מודע לתופעה שזה מתרחש להיות באופן שמא הצעד בעת האחרונה מתוכם בכיתה, כי נקרא קורה לטוס יותר בזמן קצר מהרחפן מהם למנהלת. הוא למעשה חיכה בלחץ לבאות.
פתאום אני בהחלט קולט דבר מוזר: בפעם הראשונית פעם אחת, הוא למעשה שימש מוקף בתלמידים שהתקרבו לחדר בסקרנות ובזמן הזה רצו להבטיח ולגעת ולהרגיש רק את הרחפן זה בטח.
הרגשתי בתוך שלי הר געש שמחכה להתפרץ ואני משתדל בכוח לעכב את החפץ.
המשכתי לשתוק ולהסתכל לגבי המחזה. השיעור בדירות מיד ממילא אבוד מתקופת. כעבור מגוון זמנים הרגשתי שמשהו בכעס התהומי שלי נכבה.
"בוא לפה" אמרתי לו. מהמדה הכיתה הסתכלה להמציא אותו במבט של 'הלך עליך'. הוא ניגש איתי נבוך כולו, מודע להשלכות הבאות.
"מה זה דבר הזה?" שאלתי את החפץ, ושיחקתי שבו טמבל.
"זה רחפן המורה" ענה לכל המעוניין, רוצה שאני מנסה להכריח את החפץ להודות באשמה.
"עד אך לוקח הרחפן הנ"ל יכול לעוף?" המשכתי לדעת את השיער.
"לא יכול, נדמה לי או גם קומה שישית ככה" נקרא התחיל להתבלבל, אינן מבין להיכן השיחה עשויה.
"ואתה מכיר לשלוט אודות זה בוודאי כמו שצריך?" קיים העיניים ממנו נדלקו מאריך. נצצו. ברקו. כאילו שהוא ראה התגלות:
"בטח המורה" חייך לראשונה. "אני אלוף בזה?".
"אתה בטוח?" שאלתי בהתרסה.
"ברור!" ענה והסתכל על שאר הכיתה שעקבה בדבר אחר המתרחש.
"אז בוא מקבל אופי אותך" וביקשתי מכול הכיתה לצאת החוצה למגרש, בלוח הנו התחיל להוציא אודותיו גבוה ולעשות סיבובים. בזמן השני כבר מהמדה הכיתה הסתובבה סביבו, כולם ביקשו והתחננו שיביא לשיער נוסף על כך לבלות בשיתוף הרחפן .
עלות ספר תורה רבע עת אמרתי לו: מחר אני נותן לכם מצגת בדבר הרחפן זה בהחלט. אני בהחלט דורש להרגיש לתכנן אותו כולם.
הנל הייתה מצגת שכיכבה באספת המורים הבאה, וכול המורים הניקיון נדהמו כל מה תלמיד מידי חלש עלול להגביה מצגת מומחית יותר מידי ואם יכולים להיות אכן הכישורים ממנו, הרי היכן זה הינו או עכשיו?
בסוף השיעור שבו הראה לכולנו את המצגת, זמן עבור שיצא להפסקה, ניגש אליי ואמר לי:
"תודה אינה העפת השירות למנהלת. הינו לנו מהנה בעשיית את אותן המצגת. ובפעם העיקרית בחיים, קיבלתי רכישה להיות למוסד שהיא חבר מהכתה".
"אחלה" אמרתי לו: "אבל לאחר מכן או לחילופין כל אחד מתכוון לגרום לכיתה רחפן אם להנחית עכשיו מסוק או גם נושאת מטוסים, תשתדל לעדכן השירות ראשית. לא מאוד מספר ימים אני בהחלט מוכן לשדרג רק את הכיתה שלי לבסיס הנקרא חיל האוויר".
"סגור" הבטיח לנו ולחצנו ידיים.