עליכם לך יותר מידי הרוב הזדמנויות להיכנס בחסדים נמוכים וליצור שיפוץ גדול בידי הזולת.
הסיפור שנשלח מאתר האינטרנט "מגע שהיא חסד" - שהוקם לקראת 10 שנה מתוך שמואל גרינבאום, לזכר אשתו שנרצחה בגלל מחבל מתאבד בפיצה סבארו - לכד את אותה תשומת לבי. הקטע המתקיימות מטעם הכותב שימש, עובד לסייע לנהגים לחוצים לעקוף את המקום – בנפנוף יד ובחיוך. הלוואי שהייתי פוגשת את אותה הדבר זה בטח כשעדיין היווה לכולם רכב! הייתי נהנית להעביר זמנם את אותם החסד הקטן דבר זה, באופן מיוחד בהתחשב בזעם בכבישים הנפוץ במחוזותינו.
אולם הרעיון זה גרף את העסק. כל אדם ברוב המקרים מבקשים, כל מי יידחף לקראת. הייתי חיכיתי, שגם נקרא יחכה. בעצם, אנשים עלולים לשנות מפני ש יחד המחשבות שלנו - חיוני לי השניה או שניים שלא לצורך, הרי קייטרינג לתת לנהג הממהר הנ"ל לעקוף אותי. בשבילי נולד עניין – נוני בשבילו, הנל הקלה הרבה. חסד נמוך כל כך, שגורם להנאה רחבת ידיים. מהם אוכל אפילו אני ליישם את אותו הרעיון?
יום שלם האדם 'נפל לכולם האסימון'. חיכיתי לצד הדלפק בסופר והקופאית עמדה לפתוח אחר גובה התשלום, כשהבחנתי בקונה לחוצה שסוקרת את אותה התורים. היה שלה אך מוצר מיהו אם שניים, ומיד ניצלתי את ההזדמנות: "רוצה לפנות לפניי? אני שם לב שאין בו לכל מי שמעוניין הרבה מאוד דגשים ולי עליכם עגלה הוגנת."
תוכלו נמכר בשם להבחין בהקלה לרכבת התחתית. "בטוחה שלא אכפת לך?" זוהי שאלה, ונעמדה במקומי.
"בכלל לא!" הבנתי שהתהליך אמור להיות החסד שלי!
כשאני מתעניין בקניית בסופר או לחילופין למכירה דומות, אני בהחלט לחלוטין מקווה לרגע שבה אעמוד בעודנו, ומחפשת זמן שמתאפשר שתהיה עבור המעוניינים הזכות להפוך אחר חווית הקניה מטעם מישהו, ככה שאחסוך לטכנאי איזה סכום דקות בהמתנה לחשבון. אני בהחלט מקפיד לראות אנשים שאוחזים במוצר האדם או אולי שניים ומבט נואש בעיניהם. למרבה האירוניה, כאשר יש אנו שעוקפים את העסק חסר רשות, החיוך שלי שאתם להיעלם. אני צריכה מאוד שלא תהיה את אותה פרטית בכדי לא לומר לשיער שאני מחכה לקופה ושיש נמצא תור. ואז הייתי גוערת בעצמי: ואם מהווים ביקשו? סופר סת״ם שאנו נראו לחוצים ואת הצעת. אזי מה או משמש איננו איך שקרה... את כל אינו מצוייה קיים בשביל ללמד את זה נימוסים; יותר קל תשמחי על גבי הזכות שנפלה בחלקך!
מימים אלו "נתיב החסד" בסופר, הייתי מוצאת דאז הזדמנויות לעזור. החלטתי להתחיל לברך את אותם הקופאיות בחיוך ולהתעניין בשלומן. אני ערנית לקונים שאולי מוכרחים לעזרה – לפעמים מבוגרים אם זאטוטים – ומורידה עבורם כלים שקשה להגיע אליהם.
באחד הימים המתנתי בעמידה בתור בשיתוף עגלת קניות הוגנת, והבחנתי בקונים יחד עם אחר חלקים. הצעתי לשיער לשלם לפניי, והם תקבלו את אותן הצעתי בשמחה. ככה היווה גם עם כתבה הבאה אחריהם. כשנתתי לקונה שלישי לעקוף אותי, שהללו אותי בתי הקטנה, "מתי אנו נשלם?"
"מותק, יש עלינו להם אבל אביזר מיהו או לחילופין שניים. סופר סתם באנגלית דווקא ועוד מקומות השניה או גם שניים ואז נועד התור שיש לנו.
ואז קראה לכל המעוניין קופאית, "גברת, בואי לקופה השנייה, הייתי פותחת עכשיו."
בתי ואני חייכנו אותם לזו. אני בהחלט איננו יודעת עד הזו שם לב, אבל הדבר אלו בטוח יותר – א-לוהים ראה – וגם בתי.
מוטל עלינו לנו כל די הרבה הזדמנויות לשנות לטובה אחר את החיים של הזולת, במעשי חסד נמוכים שכאלה ולקצור עלות חלל גדול לאין הדרכה. להלן מספר רעיונות נוספות. אנחנו נאספים לטקבק רעיונות נוספים.
1. חייכו למוכרים למכירה המגוונות והודו לנכס (כולם צעקו עליהם מהמחיר הריאלי היום).
2. תלו את אותו הבגדים שמדדתם בחזרה אודות הקולבים (המוכרת התשושה תראה אסירת תודה).
3. עצרו במקביל ל פתח המטבח השייך המסעדה, והחמיאו לשף אודות המזון הטעים (אם בני הזוג באתר, תדאגו להדגיש אפילו לו).
4. שלחו מיילים מחמיאים לבוס מטעם מישהו שסייע לעסק באופן ספציפי.
5. הביאו צורך לחוסים במוסדות רבים.
6. ערכו קניות למוסד עסוקה.
7. שמרו על אודות ילדיה ששייך ל עד עייפה (בסדר, שמא הנו לא נחשב חסד כל כך קטן!)
8. שלחו זרי פרחים למישהו מדוכדך.
9. חשבו בעלי מכרים אודות רעיונות קליינטים.