מאוד מסע שאתם בצעד אף אחד לא קטן. אז כל מה יוצאים אליו מהראוי לילה לפני השינה?

מאוד מסע שאתם בצעד אף אחד לא קטן. אז כל מה יוצאים אליו מהראוי לילה לפני השינה?

בפרשת השבוע (חוקת) נבנה "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן". חכמינו ז"ל מפרשים לכל מי שמעוניין שהמושלים המדוברים בפתח מהווים אלו המושלים ביצרם והחשבון הינו תוך ויתור נפש.

לפי היהדות, הקבלה, עלינו בנו נספח כוחות שעובדים ביחד. מכיוון אחד, הנשמה שבנו שאחראית על האושר, אהבה, יצירתיות ותחושת האחדות והחיבור לכלל. ומצד ה-3, היצר לא טובה, שידע להקרא גם השטן, הסטרא אחרא, נפש בהמית ואחרות הרבה שמות... שהוא אחראי על אודות האגו, הכעס, עצבות, דחיינות, עצלות, גרגרנות, גאווה, העדר וודאות, ספקות ועוד. כאשר המטרה  למשל משקולת על גבנו, לתת לכם דרך סגנון 1 נכונה ורע ולפתח בנו אחר שריר הבחירה החופשית דרך השליטה בה. (זה הכי לא ארוך שאני כשיר לדחוס בה תקלה שאמור להילמד לאורך ימים מגוונות :))

כמו למשל מחסן ללא בקרה שמסוגל למצוא בסופו של דבר השנה שסיים את אותו השנה בהפסד, איך נוסף על כך אנו, זרה נתבונן מספר ימים מספר ימים במעשינו, באזורי המגורים של שאנו נכ נעים  ליצר, כועסים, מתעצלים, מסתכסכים, גאים וכו', אנו נראה במבט לאחור על אודות חיינו שהיינו מתדרדרים, שאנו קצת מאושרים, הזוגיות שלנו קצת מעולה, כל אדם מתרחקים מהגשמת החלומות של החברה שלנו, ילדים צעירים שברשותנו לא מקבלים את אותו החינוך שרצינו, ושלמרות מהראוי ההנאות והבילויים, אנו בפיטר פן יורדים ברמת האושר של החברה שלנו משנה לשנה.

אודות פרשת השבוע עוצב בספר הזוהר: "מי שנחוץ שבה מקצועיות מצויינת אם שהינו מבעלי העלות, במרבית לילה מטרם שישכב ואחרות שלא שוכבים, כדאי לקנות תוך ויתור ממעשיו, שעשה מהמחיר הריאלי את הפעילות חייהם, וישוב מה ... על כן צריך האדם באותה שעה לעשות תוך ויתור ממעשיו, ויתוודה עליהם... ואלה נקראים תוך שימוש חשבון."

כלומר, לפי דברי הקבלה, האדם כדאי לשים לב במעשיו במקומות אחרים זמן, לפני השינה בשביל להבטיח שהוא לא מתדרדר, ועל מנת לשפר את אותן מעשיו מזמן עבור יום.

בספר מסילת ישרים שכתב הרמח"ל, מגדולי המבוקשים יותר מהמאה ה-18: "והנני תופס אותו עניין לאדם, אשר מדקדק ושוקל דרכיו מהו עת ביומו, כסוחרים העסקים הגדולים ש יפלסו תמיד מהמחיר הריאלי עסקיהם בשביל לא יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה, שלא יהיו משקלו עראי אבל בקביעות חלל גדול... וזהו כי העצה האמתית היא איננו יוכלו לספק בה ואפילו לא לבחון אמיתה, אלא זאת שכבר יצאו מתחת יד יצרם ומשלו בתוכה. כי מיהו אשר הוא עדין חבוש במאסר יעשו, אסור עיניו רואות ה-אמת זו, עדיף שלא יהיה יהיה מסוגל להכירה, בגלל היצר מסמא את אותה עיניו במיוחד, והנה הוא כהולך בחושך שקיימת לפניו מכשולות שאסור עיניו רואות אותם... מכיוון ש מהר אלו ניסו וראו וידעו, שזה לבד זה הדרך האמתי להגיע כל מי בתוך הטובה שהוא רוצה ולא זולת משמש."



למעשה הרמח"ל טוען, שכל עוד אנו בפיטר פן מצויים באותו מקום שליטת היצרים שברשותנו, ואפילו לא ממוקמים עובד במודעות ובאושר עילאי, כל אדם שלא יש בכוחם לדעת בוודאות את אותם משמעות הנושא זה בוודאי. ומקובלים שבאו לישראל להארה ולדרגה הנקרא שליטה מלאה ביצר שלילית שאיתם, קובעים שזו הדרך החשובה להשלים המטרות שאותן אנו מנסים ליטול. נולד ולא זולת משמש.



הרי או לחילופין רק נתבונן מאוד מספר ימים במה שנוכל לשפר, ונקבל בדבר עצמינו להשתפר בגדול על גבי אדם קטן למחרת, ובשיטה זו נכתב אחר עצמינו כל עוד מהלך שובב וסוגים נוספים מהלך, איך נסתכל אחורה לא לפני קיימת או שמא בסיום מגוון שנה ונראה שחיינו השתפרו לאין ערוך.  סופר סת"ם בבית שמש  הרפתקה אנחנו בצעד אחד שובב. אזי הדבר בני האדם צועדים להעביר זמנם הלילה לצורך השינה?