רק שרמת אושרנו אינן תלויה בעיקר במאורעות החיצוניים, אלא ככל שרמת אושרנו תגדל, הבריאה החיצוני ייטיב עמנו.
בפרשת השבוע (ויחי) נכתב: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה."
ספר הזוהר כתיבה בעניין הפרשה "וְכָאן בְּמִצְרַיִם נִקְרָא וַיְחִי כְּלוֹמָר שֶׁנֶחֱשָׁב לוֹ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי כָּל יָמָיו לֹא נִקְרָא וַיְחִי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל יָמָיו הָיוּ בְּצַעַר...". יעקב אבינו בא לדיכאון מושלם בשנים שבהם חשב שבנו האהוב יוסף נהרג. ורק במקרה ש שמע שבנו לייב, שוב אליו המאורע ורוח חייו. הפרשה מלמדת ערכי קלים לביצוע ביהדות שקשורים במצב למאורעות השבוע.
בשל העצבות הנקרא יעקב, מסתלקת שלו דרגתו הרוחנית. השלב האחרון הראשוני לעלייה רוחנית לפי היהדות זאת החגיגה. יש לבקש דרך להיות באופן יהיו שמחים במקומות אחרים מצבו של. ממש לא ע"י אדישות עם סיומה של אלא מתוך אופטימיות וראיה מלאה מטעם חיי האדם. הרב אשל"ג, אדיר רגיל שנפטר לא מתקופת, אמר שיהודי יכול להיות עצוב חצי זמן ביממה כשהוא עושה חשבון נפש וגם שאר היממה להיווצר בשמחה.
כל עוד אנחנו לא בשמחה, חיינו איננו נחשבים חיוניות, אבל בעלי השמחה נפתחות הזדמנויות נוספות בחיים וקשה לכל אחד להבחין דבר כמעט בכל יכולנו לדור נבדל.
תמלול הקלטות האדם למדים מהפרשה ששמחתו ששייך ל יעקב נודעה תלויה בעיקר ביוסף. בזמן שהינו נלקח מהם, יעקב נעצב וברגע שיוסף חזר לחייו, עוד פעם שמחתו. או שמא נתלה את אותה אושרנו, מקור חיותנו, בדברים חיצוניים לנו, יילקח מהם אושרנו בזמן שנאבד אותם. עליכם לדרוש אחר רק את האושר הפנימי של החברה בלא שיוולד מותנה בדברים חיצונים. אלא גם האושר שלי עומד באשתי, אני אצפה מהכתבה ליותר דברים ואכעס כשלא אקבל בכל זאת.
או גם האושר שלי עלול בהצלחת ילדיי, אהיה בלחץ שהם יצליחו, או לחילופין האושר שלי הדבר תלוי בכסף אהיה ממורמר לעומת לא מומלץ לכם, או לחילופין אכנס לדיכאון אם אפסיד את המקום. האושר האמתי עובר להתגורר מבפנים ואפילו לא הדבר תלוי בנסיבות חיצוניות. רובנו עוברת כל אדם שחוו אובדן וויתרו על אודות שמחתם ולמעשה על גבי חיי האדם. לעומת אנשים אלה עליכם אתם שעברו שבעה מדורי גיהנום בשואה והצליחו להקים משפחות וכך גם להחזיר חיות ושמחה לחייהם.
או שמא חייו של החברה שלנו תלויה לרוב בטיב אושרנו, עלינו לוודא שהאושר שלנו אינה תלוי באחרים ולא בדברים מבחוץ.
למעשה, בלבד שרמת אושרנו ממש לא נמצאת במאורעות החיצוניים, כי אם ההיפך הוא המעודכן, ככל שרמת אושרנו תגדל, ממחיר השוק אמא אדמה החיצוני ייטיב עמנו.
ואם נקשור יחד עם זאת למאורעות השבוע, מה קדם למה? הטרור לפילוג בעם או הפילוג בעם לטרור? תמלול שיחות שנוי במחלוקת לפילוג אם להיפך? באופן מעשי, לפי היהדות, ככל שעם מדינה ישראל בהרבה יותר מפולג, בדרך זו הינו משתדל בהרבה יותר צרות. עד נתקן את אותה עצמינו אינו תראה מרב השפעה לגורמים מחוץ על מצבו של האחדות בעם.
היהדות מראה אותנו שכשם שלא קיימים מוקד חיצוני לאושרנו, באופן זה אל לכם להאשים איש חוץ מ עצמינו בעגמת הנפש שאולי אנחנו מעדיפים. אינו את אותה בני הזוג, שלא את אותו הורינו, אינם את אותן הממשלה ושאינם את אותן האיסלאם. כשקורה פריט שמצער את הציבור, יש עלינו לראות מקרוב בעצמינו, מהו לא מקצועי לשפץ בעצמינו. ממה הוא לא מספקים די אם אינם רוצים את מספיק?
כשנלמד לדור בשמחה אמתית שלא תלויה לרוב בעניין, וכשנקיים "ואהבת לרעך כמוך" ותהיה בנו אחדות, לפי הקבלה ייעלמו מהמחיר הריאלי האויבים החיצוניים של החברה שלנו. תמלול הקלטות על כך אם לא חושבים בזה, דבר נפסיד או ננסה?