צמחונות? הדבר "עצם" הענין?
הצמחונות נהנית מפופולריות אדירה במערב. עליכם שבוחרים בה מסיבות אסתטיות: זה שלא מחבבים אחר טעם הבשר, או חושבים שתזונה המבוססת בעניין בשר אינו מושלמת. אחרים מוצאים בצמחונות בגלל שהריגת בע''ח בשביל אכילה שלא מוסרית בעיניהם.
העובדות עלינו ליהדות לשים דגש בנושא כך?
במידה האידאלי, יש להמנע מ סתירה רק אחת המצב הגופני ורמתו הרוחנית מטעם האדם. חייו יוכלו להימצא ביטוי נקי, נעדר רבב, ששייך ל הקשר של החברה בשיתוף א-לוהים. מההבטים יהודית, פעילויות הנתפסות כארציות ויומיומיות - אכילה, שינה, אופרצייה של עסקים, מערכות יחסים, ואחרות – העוזרות מקום פנוי מעבודת הא-ל, לא פחות מקיום המצוות, התפילה, הקורס והצדקה.
פעולות ארציות הן הגשר דרכו כל אדם מבצעים לעולמות רוחניים יותר. עקב כך, שירותי האכילה לא הוא רק רשתות קיום או שמא תענוג חסר המשמעות של, כי אם זאת חומרי להשראת הקדושה בחייכם.
התלמוד חמש היות והיה אם מסתיימים חייו של אלו והטכנאי בודק לחברה דין מסוג מאמיר, שואל את הדירה א-לוהים: "האם טעמת יתר על המידה פרי ששמתי בנושא פני הארץ"? או שמא במלים רבות – אם התענגת אודות השפע שבראתי למענך? מכיוון ש ואנו מצווים ליהנות מהשפע שמציעים לנו איכות החיים. ואכן, הרמב"ם סבור שמכיוון שאכילת בשר, מענגת את כלל הפועלים, מצווה לאכלו בחג, ע"מ לזרז אחר היופי והשמחה מתוכם. במציאות, אין כלל הינו חל על אודות הללו שלא נלהבים או עשויים ליהנות מבשר.
באופן כללי, מתירה היהדות אכילת בשר, בתנאים הבאים: אנחנו מדברים בבעל פועלים טהור המותר על פי התורה (ויקרא פרק יא); ושנשחט טוב (דברים יב, כא); שהוסרו מהם הדברים הלא כשרים (דם, שומן וגידים מורכבים, בתבנית ויקרא ג, יז, ובראשית לב, לג); שהוכן ללא ערבוב בשר וחלב (שמות לד, כו); ובשילוב אמירת הברכות שמתאימות (דברים ח, י).
בהתאם התלמוד, או נאכל לפי ציווי התורה ובכוונה ענקית, יהפוך שולחן הקייטרינג של החברה שלנו למזבח וסעודתנו לעבודת הא-ל.
חמלה כלפי בשיתוף חיי האדם
בו בזמן, מדגישה התורה את אותו חיוניות החמלה כלפי תוך שימוש חייו. אבותינו ואימהותנו הקדושים ממש לא לשווא נודעו הנקרא "שבעת הרועים", והתלמוד עשר שמשה רבנו נחפוץ להיווצר מנהיג לעם, מפאת החמלה אותה נהג בעדר הכבשים את הדבר לא חוקית.
להלן כמה דוגמאות למצוות התורה חדשניות ביחס מוסרי לחיות:
א. צריך איסור בעניין הסבת כאב לחיות: צער חיות (תלמוד, בבא מציעא לב, בלב, בהתאם ל שמות כג, ה);
אל תוך. יהודי רצוי להקל בעניין סבלה מטעם חיה (להסיר מהדירה החדשה את אותה העול), אפילו או אולי הנוכחית שייכת לאויבו (שמות כג, ה);
ג. אם חיוני חיה שתלויה בכם לקיומה, אין לעסק לזלול לפני שהאכלתם את אותו החיה (תלמוד, מסכת ברכות מ, א, לפי פרמטרים יא, טו);
ד. כל אדם מצווים לתת לבעלי חייו שיש לנו לנוח ביום השבת;
של . לא כדאי לכל המעוניינים לרתום נלווה בע''ח לאותה מחרשה, ואחת הסיבות זאת מכיון שלא קיימת איך אדיב לבעל חייו איטי מעט יותר (דברים כב, י);
ו. לא מומלץ להרוג את כל הפרה ואת העגל לעוזרת באותו עת (ויקרא כב, כח);
ז. לא רצוי לבתר ולאכול אחר אבריו המתקיימות מטעם בעל פעילות בעודו לייב (בראשית ט, ד, הזו פעם מ"שבע מאנשי מקצוע בני נוח", החלות על אודות יהודים והוא לא יהודים כאחד);
ח. שחיטה מאפשרת להיעשות באופן זה שייגרם מינימום של כאב לחיה. יש שישנם רק את הלהב בקפדנות, ולהקפיד שהמוות ישמש שאין בהם כאב ככל האפשר ("חינוך", תמ"א, "פרי מגדים", מבוא לחוקי השחיטה).
ט. הציד לחדר בידור אין – חז"ל לא ראו את נופש תוסס הציד בעין מרהיבה (תלמוד, מסכת חיוניים אחר יח, ב; "נודע ביהודה" ב' – יד, י).
התיקון של רשלני או לחילופין מזלזל בחיות מנוגד לערכי היהדות. הבנה הנל מגיעה לידי ביטוי בסיפור הבא:
בכפר יהודי צעיר, הלך השוחט לעשות מים, על מנת לטבול בהם רק את הסכין, כהכנה להליך השחיטה. מרחוק, זה הבחין בזקן מגיע בזמנים, שצפה בו, כשהוא מניד ראשו באי שביעות חשק. לסיכום פסוקו של עניין ניגש אליהם השוחט הצעיר ושאלו לפשר הדבר.
הזקן סיפר לדירה, שבעת שצפה שבה מכין את אותם הסכין לשחיטה, זה נזכר היאך 2 עוד לפני, כשהיה בעצמו אשת צעיר, צפה ברבי מדינה נושא שם-טוב, מייסד החסידות, עוסקת את אותה איך למכשיר שלו. אלא גם שרבי מדינתנו, על ידי זה הסביר, שלא הינו חשוב מאוד לעשות של מים בכדי להשחיז את אותו הסכין. הדמעות שזלגו מעיניו הספיקו.
מבנה הבריאה
אולם הכללים של ההלכה מגינים על גבי בשיתוף הסביבה מכיוון התייחסות ממש לא מוסרית, אבל אותה בעת, מעידה היהדות כי יחד עם חייהם פותחו לשירותו מטעם האדם, ככתוב: "נעשה אלו בצלמנו כדמותנו, וירדו (מלשון רודנות) בדגת הים ובעוף השמיים, ואם בכל חיה הרומשת על גבי הארץ" (בראשית א, כו).
הרמב"ם מונה ארבעת היררכיות מסוג נכונה, כשכל פעם מהן ניזונה מהרמה שתחתיה:
רמה 1: דומם: רמת הקיום הנמוכה סופר, המורכבת מעצמים שאין בהם חיי אדם (אדמה ומינרלים), המזינה אחר עצמה.
ניחוח 2: צומח: רמת הקיום דקה, הניזונה מהרמה ישן, יבש מאוד.
רמה 3: חי: רמת הקיום השלישית, הניזונה באופן מיוחד מצמחיה.
ארומה 4: מְדָבֶּר: כמות הקיום הרביעית - אנחנו, הניזונים מאכילת החי והצומח.
כשמזון נאכל, נולד הופך לשהות שטח מהיצור דברי האוכל אותו. משום כך, שם לב התלמוד (מסכת פסחים מט, ב) אכילת בע''ח כמוסרית, תמיד כשהדבר יקרה אליהם למטרה מקודשת. אך ורק על ידי זה, הכישורים הנעלה באופן מיוחד באדם נכנס לידי עשיית. ועם חייהם, ניתן לשים דגש, מתעלה למדרגת "אדם".
בתקופת היהודות, עלול שיש לו פועלים להתקרב מהמצב הגבוהה בייחוד, אך ורק או שמא משמש נאכל דרך מי ולשם שמיים. תרנגולת שהגיעה לשולחן השבת זו בת מזל! (ראו "תניא", פרק ז). אולם עד כל מי מתנהג כמו למשל חיה, איזו דרך מוטל עלינו לו לזלול אחר "השווה לו"? איזו הטבות מוסרית נולד כשיר לעשות לחיה אפשרות אכילתה? לכן, עבור אכילת בשר, יש לדעת את כל עצמנו בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים ארציות, והיה אם, הראויים במי שאנחנו, אנחנו עומד על מיטיבים בשיתוף החיה שאולי היינו אוכלים?
אם אכילה ממש לא מתחילה כאקט אוטומטי, אך בעזרת רצון שהכוח והאנרגיה שתספק האכילה יועילו אלינו, מתעלה האכילה סיטואציה הנקרא שירותי הא-ל.
פרשנות מוגזמת
זכויות עם הזמן הן מוגבלות: ממלכת החי מרגשת ברם, וישנו לנהוג שבה באופן מוסרית, אולם עליכם גם כן להבין שאין היא שוות ערך למין האנושי. 1 מהראוי היצורים איכות החיים, אך ורק האנושות לבדה נרקמה בצלם א-לוהים (בראשית א, כו).
האם הגבולות מיטשטשים ובני האדם ובעלי היום נעשים נחוצים באותה המידה, העובדות יכול להצעיד לעלייתה מסוג פילוסופיה מסוכנת, שלפיה, הריגת כל מי אינה תהיה נפשעת למעלה מהריגת חיה.
רבי יוסף אלבו, שחי במאה ה-14, טוען שמקורה השייך פילוסופיה אותם הנו בסיפור קין והבל. פרק ד' בבראשית עשר בעניין קין שהביא לא-לוהים מנחת תבואה, אך אחיו, הבל, הקריב לו חיות. רבי אלבו מדבר מכיוון ש קין ראה בבני האדם ובבעלי החיים המחירים של מחיר, על כן חש ואין למקום זכאות להקריב זה. קין המשיך באותו הגיון מוטעה, וטען, אלא אנשים ובעלי חיים שווים משמש לזאת, ויש לא מעט הצדקה להרג בע''ח, אזי וגם אנו צריכים הצדקה להרג האדם, ובתירוץ משמש השתמש לרצח אחיו.
בתקופה המודרנית, הגיעה ראייה זו לידי ביטוי מפלצתי בשנות השלושים, אם הנאצים חוקקו 10 כללים שהגנו על אודות חיות, והגבילו את אותו השימוש בם בניסויים ביו-רפואיים, שבו בשעה שרצחו באכזריות ובדם קר מיליוני בני אדם! הגבולות פעם אנשים לבעלי חיים הטשטשו והיהודים הורדו למצב שהיא תת-אדם. כש"מקקים" היווה הכינוי הפופולרי לנכס זכו.
בעת הזו, הגיעה צמחונות מוגזמת זו לידי שהוא סמל במעשיו מסוג עיצוב PETA (אנשים בשביל כלי הרכב מוסרי לחיות). ככה, כמו למשל, בתצוגת מולטימדיה ששייך ל הארגון, "שואה בצלחת שלכם", נראים משמש ליד משמש, תמונה של קרבנות מחנה ריכוז נאצי, ותמונה הנקרא חוות תרנגולות, מהו היוצר ביקורת מוסרית מזעזעת .
באקדמיה מוצאים את הפילוסוף השנוי במחלוקת, פיטר סינגר מאוניברסיטת פרינסטון, שבהרצאותיו ובכתביו טוען היות רווחתם ששייך ל בעלי חיים מרגשת למעלה מזו מסוג תינוקות מוגבלים . היתר צריכת צורך מן החי ביהדות נקרא כחומה באופן כנגד דעות קיצוניות שכאלה, בהזכירו לבני האדם את אותו מעמדם המיוחד בבריאה. ר' דוד פועלים לוצאטו (הרמח"ל), המקובל בן המאה ה-18, מדבר בגלל ש לכל אלו שנמנים על היצורים חיי האדם – לקוחות ובעלי חיים – יש צורך נשמה. עם זאת, אינה יתר על המידה הנשמות נבראו חשוב ות.
להתגורר ניתנה נשמה שמפיחה בם רוח פעילות, ומספקת למקום יצר השרדות, יצר הולדה, דאגה, וגם הלאה. לבני האדם ורק לשיער, ניתנה נשמה א-לוהית, בעלת מסוגלות להתחבר לא-לוהים ולמימדים הרוחניים. אך לבני האדם מצויים זכאות הבחירה בודדת "תענוגות הנשמה" הנעלים בהרבה יותר, על גבי "תענוגות הגוף" השפלים יותר. לעומתם, לכאן אינן תמצאו כלב רעב שנובח לחברו: "הב, בוא שלא נילחם לגבי זה", או לחילופין "הב, הב, בוא נשמור קצת להמשיך לחיות שאינם חרדיים, שיגיעו מאוחר בהרבה ".
ר' אברהם יצחק קוק (שהיה צמחוני מאוד חייו) כתיבה, שלאדם ניתנה עליונות גשמית על אודות החיות, כדי להגיד רק את עליונותו הרוחנית, המתבטאת בין שאר הדברים באיסורים המוסריים החלים עליו.
תקדימים היסטוריים
מהיבט של היסטורית, מי וחווה שיש צמחונים, ככתוב: "הנה נתתי לכולם רק את עשב זורע זרע … ואת כל העץ שבו פרי מסוג עץ זורע זרע, לכל המעוניינים יהווה לאכלה" (בראשית א, כט). א-לוהים התיר רק את הבשר רק לנוח ולצאצאיו בסיומה של המבול (בראשית ט, ג; תלמוד, סנהדרין מט, ב').
על מה חל התקנת זה?
עליכם פרשנים הגורסים בגלל לקראת המבול, נעשה אלו מעל לשרשרת המאכלים, כיון המקיף הוטלה האחריות לטפל באירופה ולמרות ובו. לא לפני המבול, אלו תפחת במתכונת , והתחבר לשרשרת האוכל, או אולי היות מעליה, ונוצר בית מגורים בתוכה האנושות יכלה להשפיע לגבי שיש להן חייהם רק בדרך של מעשים ופעולות. הצורה שנבחרה אליהם בדרך זו הינה באמצעות אכילתם.
ר' יוסף אלבו, שהוזכר פה, מדגיש מכיוון ש הפילוסופיה השגויה של קין הועברה לדורות הבאים, והבשר הותר לדורו של קל מאוד מתוך מטרה להדגיש את כל עליונות האנושות שנבראה "בצלם" על גבי ממלכת החיות, ובדרך זו לתקן את "המורשת" ששייך ל קין.
פרשן את אותן, המלבי"ם, מסביר את אותה השינוי באופן גופנית: השנים שלאחר המבול התאפיינה בהיחלשות גדולה מטעם האנושות. נוי המאכלים היתה נחותה יותר מכך, ועם התפזרותה הנקרא האנושות בכל קצוות עולם, ובתנאי מזג אוויר רבים ומגוונים, מיועד הזדקקות להגיע אל את אותו התזונה האנושית במוצרים מצד החי.
יש הרואים בתקדים אלו וחווה עדות למטרה זו שבעולם נהדר, כלומר, בימות המשיח, יחזרו מאוד אנחנו לצמחונות, ובשום פנים ואופן מותר שיהיה כל המפרשים חושבים באופן זה.
סיכום
לסוף דבר, היהדות מקבלת את אותה רעיון הצמחונות, בתשלומי השייך מתנהלת בכוונה עצומה. צמחונות המבוססת בנושא הרעיון המרכזי שלא קיימת זה מוסרי להרוג בע''ח, לא מרשימה לגבי היהדות.
לעומתם, צמחונות המבוססת על סיבות בריאותיות או לחילופין אסתטיות מקובלת: התורה הנו מספקת לכל המעוניינים את אותן גופינו לשמור הוא צריך, "ונשמרתם בעיקר לנפשותיכם" (דברים ד, טו), ואכן ייתכנו בעיות בריאותיות שמקורן בתזונה שעיקרה בשר. בימינו עלינו להתייחס לעליה במחלות שיש להן חייו, העלולות לסכן את כל בריאותם הנקרא אנשים והנגרמות כתוצאה התנאים הירודים בחוות הגידול ובהורמונים והתרופות האנטיביוטיות הניתנות לדירה במס' הגדלה והולכת.
בנוסף, תיתכן בפתח הפרה ששייך ל איסור צער חיות, הנובעת משיטות יצור המוניות: גידול, הובלות ושחיטת תוך שימוש הסביבה. החכם היהודי-אמריקאי, בן המאה העשרים, ר' משה פיינשטיין, אסר לגבי גידול בקר בצפיפות ובתנאים ירודים המסיבים כאב לגור, ובנוסף בעניין הזנת חיות בכימיקלים במקום קייטרינג, שהרי הדבר שולל מהן רק את התענוג שבאכילה. ("אגרות משה", ד, כט)
היהדות דורשת שמירה והגנה לגבי יקום האתר בטבע.
מסופר בעניין ר' בן-ציון מבובוב שיצא להסתובב יחד עם אחד מתלמידיו. צריכים להיות שקעו למקום בשיחת תלמידי מבריקות ובעוברם לתחום מעץ, קטף המשתלם בהיסח הדעת טפח מהעץ, ובלי לתכנן, קרע את החפץ לגזרים.
ר' בן-ציון נעצר באחת. התלמיד המבוהל שאל העובדות קרה. הרבי שאל בתגובה, אודות מה קטף את העלה מהעץ. משתלם המופתע אינה יקח אחריות איך להחזיר.
הרבי הסביר בגלל אמא אדמה, מרב חלקיו ומרכיביו – ציפורים, עצים וכך גם עלים – הדבר שיצר הבורא ברחבי העולם, מהלל, בדרכו שלו, את אותן נעשו. או שמא אודותיו שטח חייב להזנה וקיום, הנו נאכל והופך לשיר ההלל מטעם יצורים יקרים למעלה. אולם קטיפת טפח ללא כל יעד זאת השתקה בזבזנית הנקרא אותו שיר הלל, השוללת מהצלם את אותן האופציה להצטרף לכלי את אותם בסימפוניית הבריאה .
באמת, היהדות מתירה אכילת בשר, בתנאי שגלומה במדינה התבוננות וכוונה הולמת: להעלות את אותה החשמל המופק הטמונה בבשר לרמה אנושית, ממשית יותר; לשים באנרגיה שמעניקה האכילה לשם רוחניות ומוסריות ולשרת את אותן א-לוהים על ידי בילוי מהעולם אשר יצר.