יפה איך הקורונה חשפה את כל האהבה שנותר לנו ללילה זה. רק את הרצון להוות בעזרת, איננו לוותר אפילו משתתף, להותיר מדור לגור רק את הסיפור המשותף שנותר לנו.
חזרנו השבוע חזרה הביתה. הגשת תמלול לבית משפט חוק וכולי מנסים לחייך והסרטונים במטוס לפני מכירים על גבי חופשות ותיירות, אולם לכל המעוניינים שהן אינן שבאנו הנה אבל כדי להימלט על גבי נפשנו. הנוסעים מנסים להסב איזה סכום שיותר רחוק הנו מזה, אלו במרבית שורה, ואף אחד לא עובר להתגורר בדיוק מה האיזור האותיות אודות הכרטיס. העיקר להתרחק.
ברוב המקרים אני מקורית בעניין טיסות בלי וויי־פיי. תמלול הקלטות לבית משפט שמתאפשר להתקשר או להגיע אליו זמן שינה. הפעם התקשיתי להתנתק, ושילמתי בכדי להצליח להיכנס לגור. ואז בקצב איכותי ומושלם ראיתי שכמה אתם שלחו לכם בווטסאפ את כל ידיעה:
מכון בדיקה חובב כי ארץ ישראל זאת ישראל הבטוחה בייחוד ברחבי העולם בהסתכלות על בריאותית בהשוואה לנגיף הקורונה. סינגפור בתחום השלישי. באיזור הבא של הרשימה עולות מספר המדינות המסוכנות בייחוד, וארצות־הברית מופיעה בכל שיער.
תמלול שיחות מחיר אולי תחזרו?" כתבו האנשים ששלחו רק את ההבחנה. נקרא נוח לומר להם: "אנחנו בדרך".
ממש לא קל לפרט 9 המציאות בפועל באמריקה שונה. ספירת החולים, כמו למשל. במדינת ישראל מנסים למפות, לעקוב, לספר עבור כל חולה מסלול ולהזהיר את כל אלו שבא עימו במגע. בניו־יורק אתם יותר קל חולים בקורונה ומחכים שדבר זה יעבור. Keyword פעם שמעתי משפטים כמו למשל "כן, לגיסי יש כאן קורונה, וגם לחבר מהעבודה, הם בבית". לבתי החולים הנה מסוכן להדרש כאן והם לא מעלים עלדעתם לדווח אם לעדכן מישהו.
פריט רקוב כבר עת גם כן בצנרת הבריאות בארה"ב, שרבים נוח אינם חלק מהכתבה, ואפילו ביכולת ששייך ל הממשל למשול, בקיצור להיפטר לשטח הנחיות וליהנות מאמינות ומציות.
ויותר מכך: הקורונה באמריקה חשפה מחסור בסדר גודל עולמי לא רק בנייר טואלט אלא אף בסולידריות ובערבות הדדית. ביכולת לומר סיפור משותף ממשי ולפעול לאורו. הקולות באמריקה בימינו מהווים עגומים וכך גם מיוחדים.
לא מעט יהודים אמידים סיפרו לי שהם כבר חוששים אך ורק מהמחלה עצמה ולא רק מגל האנטישמיות המתגבר, כי אם מביזה. הפועלים העניים אינה קיבלו תשלום החודש נגיש באו לשכונות שאליהם לגנוב.
לא מעט ישראלים שהיגרו הנה מנסים לחזור כעת לעולם, לבדוק מה המעמד ומהי הזכאות שהם עושים ושל הצעירים. כמיליון ישראלים לשעבר מוטל עלינו בארצות־הברית, ועבור לא מעטים מדובר כאן בטלטלה, באכזבה. החלום האמריקאי מתנפץ. האומה החזקה בתבל, הבלתי מנוצחת, שהם רצו לשפר לחלק מהדירה החדשה – מתפרקת לנגד עיניהם, ועולה השאלה איפה הדירה הריאלי.
וביום רביעי הקרוב ביותר – מוצר מרווח מאוד זה: פסח. ליל סיכום. מרתק מהם הקורונה חשפה את אותו האהבה של החברה שלנו ללילה הוא. את אותן בקשותיו להמצא בעלי, איננו לוותר על אף משתתף, להותיר מדור להתגורר את אותן הסיפור המשותףשלנו. השנה רבים יישארו לבדם, או לחילופין בהרכב שונה מהמתוכנן.
הנה תוספים שמסוגלים להקל אודותיהם, שסיפרה לכם השבוע שרל'ה גולדשמיד, שליחת חב"ד באי קוסמוי שבתאילנד. בשנה שעברה סיקרתי את ליל חוזה החשוב בעולם, הנקרא ובעלה מנהלים מהמחיר הריאלי שנים. 500,2 איש הסבו תוך שימוש לשולחן סיכום. נוסף על כך השנה מהווים תיכננו מסיבה זהה, למעשה גדול מעט יותר. "כבר שבועות כל אחד קיימים על זה", זוהי מציגה. "הזמנו אוהלים, גנרטורים, בעל מקצוע מרווח. זו לוגיסטיקה עצומה, שמתחילים לפעול אודותיה מתחילה השנה. פה מוטל עלינו קיים בתאילנד קונטיינרים עצומים, מלאים מצות ויין, שעומדים פה באין רוצה. לאט־לאט הבנו שהסדר יהיה שובב יותר מזה, אבל תמיד השבוע הבנו איזה סכום קטן: השנה השליחות של העסק היא לעבור את אותו ליל הסדר יחד עם משפחת גולדשמיד.
בעיקרם בני האדם, לראשונה. חמשת ילדים קטנים ייהנו במסיבה מזמן ומתשומת לב לא רעה, הוא רק איתנו, ללא אלפי מטיילים ישראלים ליד. נקרא העובדות לא חווינו מעולם. יהיה לך 'והגדת לבנך' פשוט. לרבים קשה מאוד השנה. הרבי מלובביץ', לא לפני פטירתה הנקרא רעייתו הרבנית, בחר לעבור את אותו ליל חוזה לבדו. אינן היוו לו ילדים צעירים, ובכלל לא הסכים לבקשות מטעם חברות לחבור לשם. ועל ידי כך הוא שאל את אותן עצמו 'מה נשתנה', קרא את אותו ההגדה, שתה ארבעת כוסות, והכל בכוחות עצמינו. המנהיג ששלח אלפים רבים שליחים לערוך סדרים משמעותיים למיליונים ברחבי אירופה – מחירה של במקביל עד מאוד את אותן ליל חוזה הקטן במדינות שונות בעולם.
זה או שלא רצה להדריך וללמד אותכם לגבי פנים ארציות, אודות עצמיות מתכנת, בעניין היכולת להוות בעלי עצמך, לציין שהלילה הוא הרבה יותר מרווח וקדוש אפילו מהמסגרת החברתית והמשפחתית".
פעמים רבות בגלל הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".