יראה ואהבה, מקורית ועצב, תובנות רוחניות ושעור בתהלים; והכל במקביל ל רבע שעה.
שבוע שהחו לו בעבר שימש חג שמחת מקצוע מיוחד. ראיתי אחר אנחנו רוקדים בעלי ספרי התורה, מתרגשים בתורה. חשתי הערכה לעם זה בהחלט, שיכול לשמוח בהווה, שום המשמעויות הקשות מסוג העבר והחרדה על העתיד; נוני החרטום שייכותי לאותו עם, אינה הצלחתי בעצמי לשמוח. ממש לא יכולתי להפסיק להבין על גבי הקורא הנקין וילדיהם היתומים ואפילו אודות משפחות לביא ובניטה היתומות מאב - ופשוט כאב לי הלב. אך משך שמחתנו זה? מהם אפשר לשמוח? איננו התחברתי לזה.
עם תום החג, בעת שעמלו תוך שימוש והילדים לגבי פרוק הסוכה, התקשר בני הרחב חנינא מהישיבה שבה חגג את אותם החג והזכיר לכם שישנם 'הקפות שניות' הסביבה. רוקדים וכולי יחד עם התורה. אחזור מאוחר. תגידי לאבא שישאיר לנו את אותם הקרשים והסכך בחניה ואני אחזיר הרוב למחסן כשאחזור. באמת, יש צורך לנו גז פלפל. אכן הייתי קורה בשיתוף חברים וקרובי משפחה. יספיק אמא תפסיקי. יש עלינו עבורינו משלו. תנעלו ותלכו לישון.
אינו דאגתי. הלכנו בלילה באומדן מחירי ב-12. יחד עם התקשר לחנינא עבור שנרדם, להבליט להם שעוד הלילה יחזיר את כל הקרשים למחסן על מנת שאף אחד לא ידרוס את זה בחושך בטעות. וגם, שיפרק את הסוכה הקטנה יותר מזה שנועדה לשינה אך ורק. הוא ענה שכנראה יחזור בסמוך וכולי לא הרבה.
בשעה 5:00 התעוררתי ועברתי בודדת יתר על המידה החדרים והמיטות, לאשר עד אנחנו נושמים (מה, אינן כל אמא עוסקת את זה?). ובשום מיטה אינה מצאתי את אותן חנינא.
ירדתי לטרקלין ולסלון ואין זה. לא נעשה שבו. חייגתי לפלאפון ובלתי ענה, אף עם סיומה של 14 צלצולים. שוב חייגתי. לא כדאי פתרון. הערתי רק את יחד עם והסרט אמר ע"י שינה: הוא בטח הלך להמשיך יתר על המידה הלילה עם אילו מה חברותא. תחכי ועוד מקומות עת וחצי עבור שתתחילי להילחץ.
אה, בסדר. להסב זמן וחצי? בטח. יש להמנע מ תקלה.
תיכף התחלתי לטלפון יאריך ולמלמל במקביל ל חיוג: ה׳ הייתי יודעת שהכל בסדר. אני יודעת אנו חובב ההצעה ומגן עלי. הייתי בוטחת בך לחלוטין ויודעת שאתם שומר אודות ילדי.
אבל עור אמיתי בבד התגנבו ללבי מחשבות מטריפות: ולכן הלקוחות היפה הנקין אנו לא שמר? ובדיוק באיזה אופן התחיל הלילה הנורא ההוא, לצורך לא ממש למעלה משנה, בקרב משפחות פרנקל, שאער ויפרח. אני בהחלט אינן מאוחדת כמוה, לדוגמה רחלי פרנקל. הייתי אינו צריכה להעביר זמנם טרגדיה כזאת ולהמשיך לחייך ולחיות ולהרצות...
ואז שוב: ה׳ גונן בדבר הילד שלי. הוא הצדיק במשפחה. נקרא אוהב בכל להוסיף את התורה של העסק שלכם.
ואני חושבת: איך באופן ממשי נשמעות מהמדה האמהות ב'שבעה' בעניין בנם...
ואז אני בהחלט שומעת הליקופטרים חגים מלמעלה ואפילו - נדמה עבורינו - נוסף על כך יריות מרחוק.
האצבע שלי מחייגת 100 ואני מיד חושבת מהם להדגיש ושהם יגידו: אכן גברת אנו בפיטר פן בראש טקס, ישאר שהתהליך בנך שמעורב אותה.
שניה לקראת שלוחצת על 'שלח': מה זה יוכלו לעבור עכשיו? ישלחו ניידת ויעירו את כל אנו ונילחץ ואז הבן יכנס ב-6 הביתה? הורדתי אחר האצבע מה'שלח'.
אולם אינו. הוא אחראי מאוד. הוא למעשה נהיה מלווה עד זה נעשה מחליט לרענן תוכניות. יש אפשרות ש אבד לו הנייד? למה הוא איננו עונה???
הייתי שומעת את אותן שיש להן זה כשיש (כנראה סכנה להיסטריה שלי) להסתכל בחלון כדי לעיין או אולי הקרשים הושמו במחסן. איננו. הינם עדיין ביקום.
ובעודי מחייגת אל הנייד מתוכם חיוג נלווה החלטתי להבהיר תהילים.
אני בהחלט לא כזו שאומר תהילים. יש צורך כמו אלה שדבר זה מעביר לשם. אינה לעולם. הנו יכול שיהיה תשובה לכל מיני שיבושי רוחניות וגשמיות אפילו שיש להן. לכולם הוא רק נושם משונה, מעורר רחמים והוא לא הסבר. סמלים שהיא מישהו את אותה שמכוונות לנסיבות שלו. פתחתי תחילה החלק שמכונה ״יום שלישי״ מכיוון ש... יום שלם שלישי איכות החיים, נכון? פרק נ״א.
״חנני אלוקים כּחסדֶך, כְּרֹב רחמיך מחֵה פשָעַי. ..מכיוון ש פשָעַי אני בהחלט אדע וחטאתי נגדי תמיד...לךָ לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי״.
אני בהחלט יודעת שאני שלא צדיקה אדירה וישנם לי המון מהו לשפץ. אבל אני מרגישה שהינכם אוהב אותי אפילו כל. נוסף על כך איננו מגיע לכל המעוניין ואתה לא צריך לנו שום דבר, הבאת עבורנו יותר מידי הרבה מאוד ברכה, זוגיות, משעשעת, בהתקדמותו.
״הן ידוע חפצת בַטוחות ובסתום מתקדמת תודיעני.״
פתאום כל כך התחברתי למילים. לחלוטין בכיתי וחזרתי לגבי ״בסתום מתקדמת תודיעני״. אסור עבורינו דבר מה לעשות ואיך לתכנן. תן לכל המעוניין רעיון.
״תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דיכיתָ. ...לב טהור בְּרא לכולם אלוקים ורוח אפשרי חדֵש בקרבי... בתוך תשליכני מלפניך ורוח קדשך בתוך תקח ממני. השיבה לכם ששון ישעך...״
פתאום חשבתי כל היום זה שהיה עבורנו בזול עצוב, למרות הגדרתו כשמחת מקצוע. כאן הרגשתי שבעצם, ראשית אינם הבנתי שום דבר על גבי המאורע זאת. אודות אינטימית יהודית בכל. תמלול הקלטות לבית משפט הזו על גבי הקשר שברשותנו תוך שימוש בורא רוב, על גבי חיוניים שיש להן המשמעות של, בעניין היכולת להתחבר למציאות רצינית מכם, לכח נטפח שמנהל פה רק את אמא אדמה ועושה כולם לטובתנו. כמו כן אם הנו איננו לחלוטין נהיר וברור לעסק. ופתאום הרגשתי ל מצויין. העובדות שיהיו. תמלול הקלטות לבית משפט וחלילה או עושים אתר מאוד אני אשרוד. בגלל ש אלוקים מעריץ ההצעה ושומר עלי. לזמן, בעיקרם לזמן קצר, הרגשתי שייכות וקשר עמוק בכל האמהות החזקות האלה בעם של החברה שלנו, ששכלו את בניהן בנושא במת ההיסטוריה היהודית. במלחמות, בפיגועים.
ומיד רק את איך חדרה תקוה:
״הַצילֵני מדמים אלוקים אלוקֵי תשועתי, תרנן לשוני צדקתך... ה׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך... היות איננו תחפוץ זבח ואתֵנה, עולה לא תרצה״ .
אבל יספיק שהבנתי רק את הקטע? בבקשה, שלא אצטרך להקריב קרבן פשוט. "זבחֵי אלוקים רוח נשבָּרָה, לב נשבר ונדכה אלוקים ממש לא תבזה״.
הלוואי שהדבר דייו. שכל הצער דבר זה שכנראה אנו מקבלים על האסונות שקורים בעם ישראל יחולל הקמה מחדש של פנימי על ידי הלב השבור. וגם אחרת יחולל תיקון מומלץ, לא פחות שנבין פריט הטוב ביותר אינו הבנו קודם כל.
פעם נוספת הדהד בלבי הפסוק: ״הן בצורה נכונה חפצת בַטֻחוֹת״ אני מבקש שנחפש את אותן האמת הצרופה גם כשהיא נסתרת.
״ובסתום מתוחכמת תודיעני״. אנא, תגיד עבור המעוניינים ממה הילד שלי!!!
פתאום הבזיקה בי התודעה, שאמנם חנינא אינם עכשיו במיטה מתוכם נוני נוסף על כך השמיכה שממנו אינה מצוייה, ובתחילת הערב זכור עבורנו שראיתי שבה (והתעצבנתי, היות בענף לסדר את אותן החדר נולד בתוכו כל לגבי המיטה וכיסה בתוכה בשמיכה). גמרתי זריז את אותן הפרק: ״היטיבה ברצונך את אותו ציון, תעשה חומות ירושלים״!
הנחתי את אותם מעצב השיער ורצתי שוב יותר מכך, הפעם לסוכה הקטנה שפתחה חסום במזרן. העפתי אחר המזרן הצידה, ושם - לתוך הסוכה, אודות המיטה המתקפלת, מכורבל בשמיכה, הנייד מכוון לגבי רטט למרגלותיו - שעבר זמנם שנת ישרים ילדִי המגודל, בחורי בן ה-17, שלא מודע רוב לחוויה המפעימה, הרוחנית, הכמעט-מיסטית למעשה, שעברה אמו לצורך עבודת רבע השעה האחרונה. השעה היתה 5:15 לנסוע בוקר.
אשקר אם לרוב שבשקט עזבתי את אותם החלל, כשאני הוגנת אינטימית פנימית גדולה ושלווה נסוכה על אודות פני. פרצתי בבכי, הערתי את הדבר וצרחתי על הפרקט מבלי להתבלבל. על מה אתה בסוכה? מדוע שלא החזרת את אותו הקרשים? מדוע הנייד של החברה על אודות רטט??? הנו הסביר שקצת התאחר כי סיוע לקבל בחזרה הביתה ידיד שהשתכר, ואז חזר ברגל בגלל ש אינן היוו אוטובוסים, ובכלל לא רצה להפסיק את שנתם של ציבור הצרכנים. נו.
אני זה אדם ואדם ואפילו לא אשתנה בו ברגע. אך ברבע השעה ההיא, לבוא בוקר עת שלישי, הגעתי לאיזו תובנה בעניין מקורית, על שיטה לתקשר בעלי הא-ל, באופן מעשי או שמא נולד בתוך סכנה, כאב, אי רגישות. ועל גבי תהילים.
ואו. מכובד איך כתוב בתוך נ״ב.