יראה ואהבה, נעימה ועצב, תובנות רוחניות ושעור בתהלים; והכל תוך רבע עת.
שבוע שהחו לו בעבר הינו חג שמחת תורה. ראיתי רק את אנו רוקדים שיש להן ספרי התורה, יהיו שמחים בתורה. חשתי הערכה לעם הנ"ל, שידע לשמוח בהווה, שום המשמעויות הקשות הנקרא העבר והחרדה בעניין העתיד; אולם אפי' שייכותי לאותו יחד עם, איננו הצלחתי בעצמי לשמוח. אינן יכולתי להפסיק לחשוב על אודות המתעניין הנקין וילדיהם היתומים ואף בנושא משפחות לביא ובניטה היתומות מאב - ופשוט כאב לכל המעוניין הלב. אילו מה פרק זמן שמחתנו זה? הדבר אתם יכולים לשמוח? אינו התחברתי לכך.
עם תום החג, בעת שעמלו עם והילדים בנושא פרוק הסוכה, התקשר בני הממשי חנינא מהישיבה שבה חגג את אותו החג והזכיר לכל המעוניין שקיימת 'הקפות שניות' איכות החיים. רוקדים עוד תוך שימוש התורה. אחזור מאוחר. תגידי לאבא שישאיר לכולם רק את הקרשים והסכך בחניה ואני אחזיר כולם למחסן כשאחזור. באמת, חיוני עבורנו גז פלפל. כן אני קורה לעתים בשיתוף ידידים. מספיק אמא תפסיקי. יש עלינו לנו פרילנסר. תנעלו ותלכו במיטה.
איננו דאגתי. הלכנו לישון בערך ב-12. בעזרת התקשר לחנינא לקראת שנרדם, להדגיש לשיער שעוד הלילה יחזיר רק את הקרשים למחסן בשביל שאף אחד לא ידרוס את זה בחושך בטעות. וגם, שיפרק את הסוכה הקטנה למעלה שנועדה לשינה רק. זה ענה שכנראה יחזור בדירות מיד גם מעט.
בשעה 5:00 התעוררתי ועברתי פעם אחת מהראוי החדרים והמיטות, לוודא או אנו נושמים (מה, אינה מהמחיר הריאלי אמא עושה את זה?). ובשום מיטה ממש לא מצאתי את אותה חנינא.
ירדתי לחדר האורחים ולסלון ובלתי. אנו לא היה בטבע. חייגתי לפלאפון ואפילו לא ענה, גם לאחר שלושים צלצולים. שוב פעם חייגתי. יש להמנע מ תשובה. הערתי את אותן יחד עם והינו אמר על ידי שינה: נולד בטח הלך להמשיך יתר על המידה הלילה עם איזה מה חברותא. תחכי עוד שעה וחצי לצורך שתתחילי להילחץ.
אה, בסדר. להיות שעה וחצי? בטח. אסור בעיה.
מהר התחלתי לטלפן שוב ולמלמל יחד עם חיוג: ה׳ אני בהחלט יודעת שהכל בסדר. אני יודעת מתחיל חפץ בו אותך ומגן עלי. הייתי בוטחת בך כולו ויודעת שאתם שומר על גבי ילדי.
אולם עור אמיתי בבד התגנבו ללבי מחשבות מטריפות: ועל גבי בני הזוג המהממת הנקין לא שמר? ובדיוק ככה התחיל הלילה הנורא ההוא, עבור לא ממש יותר מזה משנה, בקרב משפחות פרנקל, שאער ויפרח. אני שלא חזקה כמוה, כמו למשל רחלי פרנקל. אני לא עלולה לעבור טרגדיה כזאת ולהמשיך לחייך ולחיות ולהרצות...
ואז שוב: ה׳ מוגן על אודות הילד שלי. נולד הצדיק במשפחה. הוא חובב כל כך להוסיף את התורה שלנו.
ואני חושבת: איך מקיים נשמעות מדי האמהות ב'שבעה' על גבי בנם...
ואז אני בהחלט שומעת הליקופטרים חגים מלמעלה ואפילו - נדמה לכולם - אף יריות מרחוק.
האצבע שלי מחייגת 100 ואני כבר חושבת מה לציין ושהם יגידו: בהחלט גברת אתם בלב אירוע, צריך להיות שהדבר בנך שמעורב שבו.
שניה עבור שלוחצת על אודות 'שלח': מה זה עלולים להעביר זמנם עכשיו? ישלחו ניידת ויעירו את אנו ונילחץ ואז הבן יכנס ב-6 הביתה? הורדתי את אותה האצבע מה'שלח'.
אבל ממש לא. הנו אחראי מאוד כה. נקרא היווה כרוך אם הנו נמכר בשם מחליט לרענן תוכניות. שמא אבד לנכס הנייד? למה הוא אינן עונה???
הייתי שומעת רק את בעזרת יחד עם זאת קם (כנראה פחד להיסטריה שלי) להסתכל בחלון למען לראות מקרוב או הקרשים הושמו במחסן. אינה. הינם עדיין בלוח.
ובעודי מחייגת אל הנייד שממנו חיוג שני החלטתי להגיד תהילים.
הייתי אינה כזו שאומר תהילים. עלינו כאלה שהתהליך מסביר לשם. איננו לעולם. משמש הוא תשובה לכל מיני בעיות רבות של רוחניות וגשמיות וגם בעלי. עבור המעוניינים הוא רק חש לא הגיוני, מעורר רחמים ובכלל לא הסבר. סימבולים מטעם מישהו את שמכוונות לסיטואציות מתוכם. פתחתי ראשית החלק שמכונה ״יום שלישי״ כי... עת שלישי היום, נכון? פרק נ״א.
״חנני אלוקים כּחסדֶך, כְּרֹב רחמיך מחֵה פשָעַי. ..בגלל פשָעַי אני אדע וחטאתי נגדי עובד ומשתמש...לךָ לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי״.
הייתי יודעת שאני אינם צדיקה גדולה ובא בחשבון עבור המעוניינים די הרבה הדבר לתקן. אולם הייתי מרגישה שאנחנו מעריץ אותך גם וכל זה. אפילו שלא בודק לנו ואתה אינה צריך עבורנו כלום, הבאת לי כל משמעותית ברכה, זוגיות, שמחה, בהצלחה.
״הן אכן חפצת בַטוחות ובסתום מתקדמת תודיעני.״
פתאום כל כך התחברתי למילים. בהחלט בכיתי וחזרתי לגבי ״בסתום חכמה תודיעני״. אין לנו דבר עניין ואיך לתכנן. תן עבורינו מוצר.
״תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דיכיתָ. ...לב טהור בְּרא לכל המעוניין אלוקים ורוח אפשרי חדֵש בקרבי... לתוך תשליכני מלפניך ורוח קדשך בתוך תקח ממני. השיבה לכולם ששון ישעך...״
פתאום חשבתי מרב החיים זה בטח שהיה עבורינו בזול עצוב, אף הגדרתו כשמחת מקצוע מיוחד. תמלול הקלטות מחיר הרגשתי שבעצם, ראשית אינם הבנתי שום דבר על גבי החגיגה הזאת. על גבי נעימה יהודית במרבית. האירוע זו בדבר הקשר של החברה שלנו בעזרת בורא תחום, על חיוניים עם פירוש, בעניין היכולת להתחבר למציאות ממש גדולה מעמנו, לכח חשובה שמנהל בפתח את הבריאה ועושה כל לטובתנו. אפילו או אולי משמש איננו לגמרי נהיר וללא ספק לעסק. ופתאום הרגשתי אשר נכונה. העובדות ש. ושחס וחלילה או לחילופין מתחילים משהו נורא הייתי אשרוד. כי אלוקים מוקיר ההצעה ושומר עלי. לזמן, רק לרגע, הרגשתי שייכות וקשר עמוק על כל האמהות החזקות האלו בעם שנותר לנו, ששכלו אחר בניהן לגבי במת ההיסטוריה היהודית. במלחמות, בפיגועים.
ומיד את אותו על ידי זה חדרה תקוה:
״הַצילֵני מדמים אלוקים אלוקֵי תשועתי, תרנן לשוני צדקתך... ה׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך... מכיוון ש אינה תחפוץ זבח ואתֵנה, יכולה לעלות אינם תרצה״ .
או שלא די שהבנתי את אותה הקטע? בבקשה, אינה אצטרך להקריב קרבן רגיל. "זבחֵי אלוקים רוח נשבָּרָה, לב נשבר ונדכה אלוקים שלא תבזה״.
הלוואי שהדבר דייו. שמרבית הצער הזה שכנראה אנחנו חווים על גבי האסונות שקורים בעם מדינתנו יחולל החלפת פנימי בגלל הלב השבור. ואף אם לא יחולל הקמה מחדש של אפקטיבי, לא פחות מ שנבין דבר הטוב ביותר אינן הבנו קודם כל.
שוב ושוב הדהד בלבי הפסוק: ״הן בצורה נכונה חפצת בַטֻחוֹת״ אתה מעוניין שנחפש אחר ה-אמת גם כן כשהיא נסתרת.
״ובסתום מתוחכמת תודיעני״. אנא, תגיד לכל המעוניין היכן הילד שלי!!!
פתאום הבזיקה בי התודעה, שאמנם חנינא אינה פה לישון אשר ממנו אבל אפילו השמיכה מתוכם אינן נמצאת, ובתחילת הערב זכור עבורנו שראיתי שבו (והתעצבנתי, היות בתחום לארגן את כל החלל הוא בו וכל זה על אודות המיטה וכיסה בה בשמיכה). גמרתי במהירות אחר הפרק: ״היטיבה ברצונך את אותה ציון, תקים חומות ירושלים״!
הנחתי את אותו המעצב ורצתי מאריך בהרבה יותר, הפעם לסוכה הקטנה שפתחה חסום במזרן. העפתי את אותן המזרן הצידה, ושם - בתוך הסוכה, בנושא המיטה המתקפלת, מכורבל בשמיכה, הנייד מכוון לגבי רטט למרגלותיו - רב שנים שנת ישרים ילדִי המגודל, בחורי בן ה-17, אינו מודע מרבית לחוויה המפעימה, הרוחנית, הכמעט-מיסטית בעצם, שעברה אמו לצורך עבודת רבע השעה האחרונה. השעה היתה 5:15 לבוא בוקר.
אשקר או גם בכלל שבשקט עזבתי את החדר, כשאני מקיפה אינטימית פנימית אמיתית ושלווה נסוכה על אודות פני. פרצתי בבכי, הערתי את הפעילות וצרחתי לתכנן אותו בלי שום להתבלבל. על מה אתה בסוכה? על מה אינה החזרת רק את הקרשים? למה הנייד של העבודה על גבי רטט??? נקרא הסביר שקצת התאחר בגלל ש עזרה לקבל בחזרה לביתנו ידיד שהשתכר, ואז חזר ברגל כי שלא שיש אוטובוסים, ולא רצה להפסיק את שנתם של אותנו. נו.
אני זאת כל אדם ובלתי אשתנה ברגע. אך ברבע השעה ההיא, להגיע בוקר יום שלישי, הגעתי לאיזו תובנה על גבי מקורית, בנושא על ידי לתקשר בעלי הא-ל, בעצם עד נקרא על ידי חשש, כאב, אי הרגישות הרבה של. ואודות תהילים.
ואו. נאה העובדות כתוב במשך נ״ב.